פעילותו של האדריכל אריך מנדלסון בהר הצופים מהווה את אחד משיאי האדריכלות המודרנית בארץ ישראל של תקופת המנדט. מנדלסון, שהיה כבר אדריכל בעל שם עולמי כשעלה ארצה, הצליח לתרגם את השפה המודרניסטית והאקספרסיוניסטית שלו אל תוך הטופוגרפיה ההררית, האקלים ותנאי השטח הייחודיים של ירושלים

​

תוכנית האב הכוללת לאוניברסיטה (1935)

בשנת 1935 הגיש מנדלסון לאוניברסיטה העברית תוכנית אב מקיפה שנועדה להסדיר את הפיתוח העתידי של הקמפוס בהר הצופים

• תפיסה מרחבית הוליסטית: מנדלסון שאף ליצור שלמות אורגנית בין המבנים הקיימים למבנים המתוכננים. הוא ראה חשיבות עצומה בחיבור הטבעי שבין הבינוי לקווי הגובה (הקונטור) של ההר

• קישוריות: התוכנית התבססה על רשת של מעברים מקורים שתחבר בין גושי הבניינים השונים, תוך יצירת תנועה רציפה המוגנת מפני פגעי מזג האוויר, ותכנון סביבתי קפדני

בית החולים האוניברסיטאי "הדסה" (1934–1939)

גולת הכותרת של פועלו בהר הצופים היא תכנון הקמפוס הרפואי של בית החולים הדסה (הכולל גם את בית הספר לרפואה ובית הספר לאחיות). מנדלסון יצר קומפלקס מונומנטלי אך פונקציונלי להפליא, שנפתח לציבור ב-1938/9

• גאומטריה והעמדת מבנים: בית החולים תוכנן כקמפוס מודרני המורכב ממספר גושים. המבנה המרכזי נסמך על שני גושים מלבניים, ארוכים וגדולים, המחוברים ביניהם על ידי שלושה מבני-רוחב הניצבים להם. צורה זו הבטיחה ניצול מיטבי של השטח

• חצרות פנימיות, תאורה ואוורור: בין המבנים הניצבים נוצרו חצרות פנימיות רחבות. תכנון גיאומטרי זה נועד להבטיח זרימת אוויר טבעית וכניסה מדויקת של אור שמש לכל מחלקות בית החולים – היבט קריטי באדריכלות רפואית של אותה תקופה

• תצפיות ונוף: מנדלסון מקם את הקומפלקס על הפסגה כך שינצל את התצפיות הפנורמיות עוצרות הנשימה – העיר העתיקה מחד ומדבר יהודה מאידך, תוך השתלבות בקו הרקיע

מאפיינים אדריכליים והתאמה למקום

אחת הגדולות של מנדלסון בעבודתו בהר הצופים הייתה הדרך שבה התאים את סגנונו המובהק לתנאים המקומיים

• חומריות: למרות שהשתמש בבטון מזוין כדי ליצור את הקווים הזורמים והפלסטיים שאפיינו אותו, הוא חיפה את המבנה באבן ירושלמית מסותתת. החיפוי (שנדרש גם על פי תקנות הבנייה הבריטיות) עיגן את המסה המודרנית אל תוך הרקמה ההיסטורית של העיר

• טיפול באור וצל: מנדלסון למד היטב את עוצמת קרינת השמש המקומית. בניגוד לחלונות הענק שתכנן באירופה הקרירה, בהר הצופים הוא שילב חלונות צרים יותר, מרפסות עמוקות, משחקי הצללה טבעיים ומעברים מקורים, שיצרו ניגודיות חזקה של אור וצל על חזיתות האבן

מבנה בית החולים בהר הצופים נחשב עד היום לפנינה אדריכלית ולמופת של קריאת תנאי שטח מורכבים ותרגומם למרחב בנוי המכבד את סביבתו. כיום פועלים גופים שונים בארץ ובעולם לקדם את ההכרה במבנים שתכנן מנדלסון בישראל, ובהם בית החולים בהר הצופים, כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו